הפרשייה שלנו מסתבכת ומה שהתחיל במרד של כמה מתכנתות שהחליטו שחלאס על שעות נוספות הפך למחאה מחלקתית. עוד יום שאני מגיע למשרד וכולם “מאוד נחמדים”. אף אחד לא מדבר איתי, מעדכנים אותי על העבודה בצורה אובססיבית ועכשיו הם גם התחילו לשלוח מיילים בקצב מטורף. אני לא עומד בקצב. אז זוכרים שבפעם הקודמת אמרתי שאני רוצה לעשות לכולם פוליגרף ולהבין מי מנהיג את כל הבלגן הזה? קבלו שינוי: עכשיו הם עושים לי. גם כשהם שואלים שאלות מקצועיות אני מרגיש שהתשובות שלי נמדדות ברנטגן. אי דיוק אחד והם “תופסים אותי”. סליחה , מי הבוס?
אז עכשיו עכשיו שמרתי את זה בתוך המחלקה. אבל היום אני מעלה את זה הלאה. מישהו צריך להסביר להם שמדובר בחברה מסחרית שעומדת בכל הדרישות של האיגודים המקצועיים, אבל פה זה לא הסתדרות וממש לא אגד (שאגב מרוויחים 55 ש”ח לשעה, רבע ממה שאני משלם למתכנת מתחיל). הבעיה היא איזה פתרונות אני מציע למשבר הזה. זאת פעם ראשונה שאני עובד עצות. תמריצים לא יעזרו פה וגם לא כניעה לדרישות שלהם. זה מתחיל ביום אחד אבל כשיש פרוייקטים לחוצים עלול לעלות לנו ביותר. אשתי, שסבלה אותי ער עד 3 בבוקר, הציע לעשות “סקר שביעות רצון” של העובדים. להראות להם שכן אכפת לנו ושיש אוזן קשבת, אבל אני חושבת להביא עוד 10 מתכנתים ולהזכיר להם שיש להם בסך הכל מקום עבודה טוב.
אני מהסס לעשות את זה. בהנהלה יעדיפו לשכור אנשים חדשים ולחלק מהם יש באמת ידע וניסיון שחבל לי לאבד. אני גם מרגיש כשלון אישי להתמודד עם המשבר הזה ככה. כל הזמן מרגיש באיזה סרט בלשי ומחפש פתרון מחוץ לקופסא שישבור אותם או לפחות יוציא את שני הצדדים בכבוד מהמלכוד.
הצעות בפרטי. בונוסים ליצירתיים שביניכם
avimelcherline 