יודע שקצת נעדרתי אבל הדברים התגלגלו במהירות. אז תקציר מהיר למי שפספס: יום אחד, או יותר נכון בחמישי אחר הצהריים ארבעה מתכנתים קמים ועוזבים את השולחן ב-18:00 בדיוק. בשבוע אחר כך עוד מתכנתים מצטרפים אליהם ומתחיל מרד עובד, של שביתה איטלקית כנגד שעות נוספות. ניסינו כמה דרכים לרכך אותם אבל בשבוע שעבר עברנו לטיפול ישיר בעניין: שיחות של ארבע עיניים שלי עם כל אחד ואחת מהעובדים ומסתבר שמרד השעות הוא אחת הבעיות הקטנות שלנו. זה התחיל באחת המתמחות החדשות שממש במקרה אמרה שלי, בניסיון להרשים אותי, שיש לה עדיין קשרים בחברות המתחרות שלנו וכמה חברים ממש טובים שם שלא עושים שעות נוספות ורק אצלנו דורשים כל כך הרבה מעובדים. אחד השמות שהזכירה הדליק אצלי נורה אדומה, וכשהתחלתי לגשש בעניין ולבדוק איך בדיוק התחברה עם האנשים הללו, מסתבר שזה הגיע דרך אתר היכרויות ומשם הכירה את כל החבורה. איזה שרצים. כבר עשר שנים שהם עושים הכל כדי לגנוב מידע, להסית, לרגל ולהשחיט כל מה שטוב בסצת ההיי טק הישראלית. אבל היא רק פיון ואין מנוס, עכשיו אני צריךלזמן את כל העובדים אל בדיקת פוליגרף בחיפה (שם יושב המכון עמו אחננו עובדים) . אשתי, כרגיל, אומרת שזה יהיה אסון ואאבד לנצח את האמון של עובדי. אני חושב שהיא לא מבינה מהחיים שלה.

דליפת מידע, ריגול או הדלפות זה העקב אכילס של כל הביזנס שלנו. מי יודע מה הם הספיקו להתיל לה בפלאפון במפגשים הלייליים שלהם, האם היתה להם גישה ללפטופ שלה וכמה מידע חיוני היא מסרה, גם אם לא היתה מודעת לזה. אני מתכוון היום לכנס את כל הצוות ולהסביר להם שבלי קשר למרד המאוד חשוב שלהם, יש לנו פריצה באבטחה וזה יכול להוביל לפשיטת רגל. אני לוקח את כל העובדים (או חצי, עוד לא קיבלתי אישור – הדברים הללו עולים גם כסף) ורוצה לבדוק בדיוק מי החברים שלהם ולמי עוד הגיעו החארות מהדרום. אין להם גבולות, לחבר’ה האלו. אם רק היו משקיעים חצי מהאנרגיות שלהם באשכרה לפתח משהו היו להם כבר 10 סטרט אפים משלהם. דוגמא מצויינת לאנשים שהפכו לבוטים בעל כורכם. עדכון בהמשך